לגאורגיה נסעתי עם משפחתי באוקטובר 2017, כאשר לקחנו טיסת לילה מטרמינל 1 הישר לטביליסי, בה נחתנו בסביבות השעה 2:00 בלילה. הג׳יפ ששכרנו מראש חיכה לנו בחניה ונסענו משדה התעופה הישר למלון נחמד ויפה לצד הכביש המהיר, שם העברנו את הלילה.
בבוקר שלמחרת קמנו ולאחר ארוחת בוקר יצאנו לדרך, לכיוון גודאורי ואזור עיירות הסקי. תכננו לעבור בכל מיני מקומות בעיר אך מכיוון שתפס אותנו גשם החלטנו להוריד מלבנו דאגה והפכנו את היום הראשון ליום של שופינג! הסתובבנו ברחבי קניון טביליסי שעות ארוכות ועדיין לא סיימנו לראות הכל! בשעות הערב יצאנו והמשכנו בנסיעתנו לכיוון גודאורי. מכיוון שכבר היה חושך לא ראינו יותר מדי נוף. בסביבות השעה עשר בלילה הגענו לבית מלון קטן בעל מספר מצומצם של חדרים, בו קיבל את פנינו בעל המקום.
לאחר לילה של שינה ערבה, קמנו בבוקר והיסטנו את הוילונות, דבר שחשף בפנינו מראה נהדר של נוף מטריף בו הרים גדושי שלג המתנשאים לגבהים מרהיבים!
אחרי שהפנמנו איפה אנחנו נמצאים המשכנו לארוחת הבוקר, אשר התקיימה בחלל המטבח הביתי של המלון. הארוחה חיכתה לנו על השולחן, שהיה ערוך כמספר בני משפחתי ובהחלט היה מכל טוב! אוכל חם, ביתי וטעים. בירכנו לשלום, הצטלמנו ויצאנו לדרך.
המשכנו לטפס עוד בדרך הצבאית לכיוון הקזבגי ובדרך עצרנו להתפעל מהנוף המרשים שנצפה מאנדרטת הידידות גאורגיה-רוסיה.
חזרה לג'יפ מהקור המקפיא וממשיכים דרך כביש מפותל ובו מנהרות אל הכפר הקטנטן ג'וטה, אליו ניתן להגיע במסלול שטח שבעיניי (לפחות) מותאם לג'יפ, אך אם תשאלו את תושבי המקום תבינו שמבחינתם סוג הרכב אינו מהווה בעיה כלל וכלל! לאחר נסיעה של כ-40 דקות בתנאי שטח הגענו לכפר ונאלצנו לגלות כי המתחם התיירותי היחיד שהיה במקום מלבד גסטהאוסים למטיילים נסגר כשבועיים לפני שהגענו... אז לאחר הנסיעה והביקור בעיירה עלינו חזרה על הג׳יפ ויצאנו שוב לדרך, דרך רוויה במקורות מים ובכפרים אותנטיים ומקסימים.
לקראת שעות אחר הצהריים הגענו לקזבגי, שם ישנו במלון המפואר ביותר באזור, שאכן היה שווה כל שקל (או לארי). המלון הציע מכל טוב, גם מבחינת האטרקציות וגם מבחינת האוכל - אכלנו ארוחת בוקר ישראלית טיפוסית (כמעט) אמיתית. לאחר לינה שעזרה לכולם לצבור אנרגיות מחודשות יצאנו בבוקר אל כנסיית השילוש הקדוש ("גרגטי"), אך תושבי המקום הניאו אותנו מלטפס במעלה ההר עם הג'יפ שלנו, ככאלה שאינם מכירים את תוואי השטח. החלטנו לא לקחת סיכון וחזרנו חזרה את הדרך למטה. במקום עצמו, ישנם רכבים שיוצאים בצורה מאורגנת אל מעלה הכנסייה יחד עם נהגים מנוסים אך אנחנו החלטנו לוותר על האטרקציה. מכאן אנו חוזרים את כל הדרך חזרה לכיוון גודאורי ועוד, חולפים על פני הנופים שפספסנו באותו ערב שנסענו בו בשעות הלילה בהלוך. בדרך ישנם אגמים ומבצרים, ופינות חמד מקסימות.
עשינו את דרכנו למצחתה, שם ישנו בבית הארחה נחמד שאירח אותנו ממש על גדת הנהר העובר בעיר. לאחר התמקמות קצרה ומהירה במלון יצאנו לחקור את העיר וכך גילינו שדרת דוכנים וחנויות מזכרות, אשר הובילה בסופו של דבר לאזור נחמד עם כמה מסעדות מזמינות.
כאשר עלה הבוקר, עלינו קודם כל לכנסייה אשר מתצפתת על העיר, כנסייה שניתן לראות מכל מקום בעיר.
אחרי הביקור בה התחלנו את נסיעתנו לבורג'ומי, מעין עיירת מרפא מתוקה וקטנה. הנסיעה ארכה כשעתיים וברגע בו נכנסנו לעיר עצרנו בתחנת המידע לתייר, שם קיבלנו את כל מה שהיינו צריכים, הסברים ומפות. לאחר שהנחנו את דברינו במלון (מפואר ביותר דרך אגב, ובנוי בתוך טירה) שוב יצאנו לטייל. בבורג'ומי יש שתי אטרקציות מרכזיות: האחת - פארק טבע לאומי נרחב בו ניתן לצאת לטרקים של שעות או ימים, לפי בחירת המטייל, ופארק שני שמסלול הליכה של בערך שעה בו מוביל למעיינות מים חמים טבעיים. בשביל להיכנס לפארק הלאומי הגדול (בורג'ומי-חרגאולי) צריך לעבור במרכז המבקרים של הפארק שנמצא בכניסה לפארק, למלא מספר פרטים על עצמכם וכך לקבל היתר כניסה לפארק מהעובד למקרה שיעצרו אתכם סיירים במהלך השהות. לאחר שהוצאנו היתר הבנו שאולי יהיה עדיף בכלל אם נלך לבריכות החמות, וכך ישבנו בערב ותכננו "אסטרטגיה" ליום שלמחרת.
שורה תחתונה, החלטנו ללכת למעיינות החמים בבורג'ומי!
מאוחר יותר באותו יום, עשינו את דרכנו חזרה למצחתה לפסטיבל פולקלור מקומי שהתרחש באותו יום. הגענו לקראת שעות אחרי הצהריים-ערב, ולכן הרגשנו תחושת פספוס, אך במקום ניתן עדיין היה לראות את כל הדוכנים ואת הבמה המרכזית שאירחה להקות וזמרים גאורגיים.
בפעם הזו, ישנו במלון שונה מזה שישנו בו בלילה ראשון במצחתה, מלון יחסית מפואר (יש לציין שליום זה לא הזמנו מלון מראש והבחירה האקראית במלון התבררה כנהדרת).
בבוקר יצאנו שוב לדרך, הפעם לתלאבי, בירת מחוז היין של גאורגיה. נסיעה יחסית מתישה ודרך די מפותלת גרמה לנסיעה להיראות כאילו היא לא נגמרת, אך הזמן שבילינו בעיר ומחוצה לה היה בין המיוחדים בטיול ושווה את הדרך. הגענו למלון מטריף שבעבר שימש כאחוזה של נסיך בעברה הרחוק של גאורגיה, בעל נוף וחצר שגורמים לך לרצות לשבת בחוץ גם אם יורד גשם. במהלך היום שלנו בעיר הספקנו להסתובב בשוק (בזארי - בשפתם) בו ניתן למצוא ירקות, עופות, דגים ובעיקר הרבה מהממתק המסורתי - צ'ורצ'חלות! משם הספקנו לעבור עוד בשתי מסעדות ולאחר מכן למלון, לשיחה ארוכה ומעמיקה עם העובדת שהייתה בקבלה, בחורה מקסימה בת 21. שוחחנו איתה על איך החיים פה באזור וביקשנו לקבל המלצה על יקב שניתן יהיה לבקר בו למחרת ולבצע טעימות וסיור. בסופו של דבר פרשנו לחדרים ובבוקר קמנו ויצאנו ליקב מחוץ לעיר, בצידה השני. בחור צעיר עשה לנו את הסיור בשפה הגאורגית ואבא שלו תרגם לנו את כל מה שנאמר והוסבר. את הסיור קינחנו בטעימות יין, גבינות והרבה פורי (הלחם הגאורגי המסורתי).
אחרי קנייה של 2 סוגי יין, יצאנו לדרכנו חזרה לטביליסי. בדרך עצרנו בלילו מרקט, אך הדבר התברר כבזבוז זמן עצום. המקום פשוט מלא בדוכנים עם דברים לבית וביגוד ונעליים ושטיחים, ועוד המון דברים שפחות רלוונטיים לתיירים. משם החלטנו לחזור לבלות את יומנו האחרון בטביליסי הנהדרת.
את גאורגיה עזבנו בהחלט עם טעם טוב בפה שהשאיר לנו רצון עז לחזור ולבקר שוב, לראות את כל מה שלא הספקנו לראות, וגם כמובן לחוות אותה בעונות שונות בשנה.
אפשר לומר שממש לא סיימנו עם גאורגיה, זוהי רק ההתחלה!
