מי הם - הגאורגים? הם מתים על הערים וההרים שלהם. ולא מסוגלים לא לספר על זה.
הם בונים ערים בצבע של הרים. הם לא מתיישבים סביב השולחן ללא יין. אבל בלי ברכה טובה היין לא נראה מספיק משובח.
למה שמתרחש סביב שולחן האוכל ניתן לקרוא מרכז היקום.
כשהם מברכים אי אפשר לעצור אותם. כמו כן, אי אפשר להפסיק את כמות האוכל הנזרמת לשולחן. גם אם לא חיכו לך, תוך דקות השולחן יתמלא בכל טוב גאורגי.
הם תמיד מתנשקים ומתחבקים כשנפרדים. תמיד באים עם פרחים. בשווקים תמיד מתמקחים עם הלקוח ובסופו של דבר
מסוגלים להעניק לו כמה דברים מתנה.
וכאשר הם מדברים לאלוהים ילדים תמיד נמצאים לידם. לכן אין צורך ללמד אותם להאמין. כמו שאין צורך ללמד אותם לנשום.
הם קוטפים ענבים באהבה. ממלאים ענבים בשמש. ואת השמש, את הענבים ואת היין מעניקים לאורחים שלהם.
הם שרים בזמנים של צרה ובשמחה. וסתם כך.
גברי גאורגיה אוהבים לשיר באותה מידה שהם אוהבים לשתות יין.
לשיר בארבע קולות בשבילם זה כמו טבלת כפל בשבילנו.
הם נוהגים בכבישים בלי חוקים. צופרים חזק כדי לא לפגוע אחד בשני.
הם תולים את הכביסה במרפסות כמו דגלי גאורגיה. לכן הם מרגישים בבית אפילו בשדרות הראשיות.
המוסיקה שלהם נוגעת ללב.
הריקודים שלהם חמים ואסטטיים.
האוכל שלהם חריף, עסיסי ומגוון.
הם הולכים זקוף. אין בהם פרימיטיביות ווולגריות. יש בהם המון גאווה, אצילות, כבוד והכנסת אורחים והמון המון אהבה
למולדת.
לגאורגיה אפשר לקרוא אחוזה ירוקה בתוך ההרים. אחוזה שעומדת גבוה. יפה. עם מבטא גאורגי!
לחיי הגאורגים!!!
אנשים טובים באמצע הדרך
אנשים טובים מאוד
אנשים טובים יודעים את הדרך
ואיתם אפשר לצעוד