חבל סוונטי נמצא בצפון מערב גאורגיה, במורדות הדרומיים של הרי הקווקז הגדול.
הוא האזור המיושב הגבוה ביותר באירופה. זה אחד האזורים היפים במדינה: קרחונים לבנים, הרים ירוקים, צמחייה פורחת, כפרים נידחים, אגמים, המון היסטוריה.
דרך לסוונטי ארוכה, די ארוכה. לא דמיינתי אפילו שגאורגיה מדינה אין סופית. לקראת החצות אנו מגיעים לגסטהאוס. פוגש אותנו בעל הבית עם המון התלהבות ושמחת חיים ומיד מציע לי לראות את מסטיה מוארת בלילה. אבל החלום שלי הוא לרגע זה שהראש שלי כמה שיותר מהר ייפגש עם הכרית.
בבוקר אני מתעוררת ורואה בחלון תמונה. הצבעים בה כל כך עסיסיים, שאני לא מאמינה שרואה
את כל היופי הזה. שאני סוף סוף הגעתי למקום שחלמתי עליו.סוונטי.
אחרי ארוחת הבוקר המלכותי, עם כל טוב גאורגי, יוצאים לטיול.
נוסעים להרים. באמצע הדרך הנהג שלנו , בעל הגסטהאוס, גאורגי אמיתי ואדם מסביר פנים פתאום בולם בכל הכח.
(אני בתוך תוכי החלטתי שזהו הטיול נגמר). הוא מסתובב אליי ושואל - יקירה, את אוהבת על האש ?
- בטח, מי לא אוהב על האש?
וכאן חווית האירוח המפורסם הגאורגי החלה.
הגרזן היה מתחת לרגליי. עצי הסקה פתאום הופיעו משום מקום. מאותו המקום צצו גם חתיכת בשר, גבינה (אין ארוחה בלי גבינה בגאורגיה) , בצל, עגבנייה ונסענו. לא... שוב בולמים. אני מתה מסקרנות - מה עוד שכחת, גנאצוולה? –
זה לא משנה, אומרים לי: "את, אישה, תעשה את העבודה שלך - תנוחי.
הם אספו כמות מכובדת של ענפי עץ וזהו, טסים למעלה, הכי למעלה להרים.
אני מחזיקה מצלמה ביד וצועקת בשקט - אוי ,אוי,אני רוצה לצאת ,תנו לי לצאת. מי היה חושב שיש בעולם
מקומות משגעים כאלה.
עצרנו, בגובה של 2000 מטר מול הר שחרה. הכנה של על האש החלה. אני היום מלכת גאורגיה.
הענפים היו מיועדים לשיפודים.
על האש בהרים בגובה של 2000 מטר היה יוצא דופן. הרמנו כוסית לחיי הגאורגים, המדהימים והמיוחדים, אשר אוהבים ומכבדים את המולדת.
ואז הגיע זמן לטיפולי הספא בהרים. ברחתי עם שתי המצלמות שלי, התיישבתי על הקצה של ההר והתנתקתי מהעולם.
בסוונטי יש אנרגיות מיוחדות, כאן אתה מתמלא בכוח, שחמה, שלווה. מתמלא כמו סוללה שהתרוקנה.
נכון שסוונטי מושכת אתכם להגיע להנה?