top of page

הנה באה הרכבת וכולם נוסעים

"כל אדם שחולם יודע שזה אמיתי לגמרי להתגעגע למקום בו לעולם לא היית יותר מאשר למקום שהיית בו".





מה אני אגיד לכם? גאורגיה מלאה בחוויות והפתעות. הפעם אספר לכם על "קוקושקה" - רכבת המסילה עם מד של 900 מ"מ ואורך של 38 ק"מ המחברת בין שני היישובים בורז'ומי ובקוריאני.

הרכבת הצרה בורז'י-בקוריאני הוקמה בשנים 1898-1901. יוזם הבנייה היה ניקולאי רומנוב, דודו של המלך, שבילה את רוב חייו בקווקז.

בשנת 1897 הובא קטר האדים הראשון מאנגליה, והתנועה המתמדת נפתחה בשנת 1902. תחנות נבנו בשנותיה הראשונות של המאה העשרים וכעת כתובות עם שנת הבנייה.. באותן השנים, הייתה רכבת קטנה - ניתן לראות אותה על כמה עשרות מטרים מתחנת בורז'ומי-טובאראיה.





הפרש הגובה על פי מקורות שונים הוא 900 עד 1000 עם מטר קטן (לפי הנהג). מד המסילה הוא 900 מ"מ. הדרך הונחה תוך התחשבות בשטח, כלומר היא מתפתלת לאורך המדרון. הקטעים הקשים ביותר הם למרגלות ההר, שם יש צורך לחתוך דרך הסלעים, לכן בנו גשר מעל נהר Tsemistskali.

בשנת 1902 החל שירות נוסעים רגיל, אך התשתית הנלווית, כולל תחנות ומחסנים, הושלמה במשך כמה שנים לאחר מכן. לאחר מכן קטר האדים האנגלי הוחלף בקטרי טנקים ביתיים, שאחד מהם שוחרר בשנת 1914 ועבד עד שנות ה -60.




יש לי זיכרון ילדות איך נסעתי עם ההורים שלי ברכבת כזאת (אמנם זה היה באזרבאיז'אן ולא בגאורגיה). אנחנו קונים פפסי קולה (לדעתי זה היה המקום היחיד בו הוא נמכר, תפוחים טעימים, גרעינים), אנחנו נכנסים לרכבת, אני נעמדת ליד החלון ומביטה החוצה.

נופים, נופים רצים מולי. חוויה בלתי נשכחת. באותה התקופה הייתי מוכנה לחזור על המסלול הזה בלי סוף. ועכשיו אני בקרון של "קוקושקה" ברכבת Bakuriani-Borjomi, המורכבת משלושה כרכרות קטנטנות, אני חוזרת לרגע לילדות. ואני לא לבד!

יש לא מעט תיירים כמוני שרצים מקרון לקרון, מסתובבים בתא הנהג , תופסים ענפי עצים תוך כדי תנועה ומשעינים מהחלונות (הם ככל הנראה הורים מחמירים ומשעממים בבית). מכיוון שזו לא רק רכבת המחברת בין שתי ערים. זו כמו קטע מאגדה, הרכבת האקספרס גרוזינית, אם תרצו. ואפילו בכינוי החיבה "קוקשקה", שנהוג לקרוא לכל הרכבות מסוג זה, יש משהו מדהים.



נסיעה לוקחים שעתיים וחצי. שעתיים וחצי של הנאה. אתה לא שם לב לשעון, הרי ידוע לנו שהזמן עף כאשר נהנים.

מוכרים כאן גרעינים,תירס חם מתוק, במבה. ממש כמו בילדות שלנו.

הרכבת נוסעת דרך היערות. אם אתם נוסעים בעונת החורף, אתם רואים הכל לבן מסביב.. המראה מדהים.

אחרי כמה תחנות, הנופים מתחלפים מנוף של יערות לנוף של כפרים.








יש שתי תחנות רכבת בבורג'ומי. התחנה "פארק בורז'ומי" ממוקמת במרכז העיר. עכשיו יש בטביליסי רכבת אומללה אחת, שהיא חסרת תועלת לחלוטין מבחינת התיירות, מכיוון שהיא אורכת יותר מחמש שעות. זה נוח רק מבחינת מחיר -1. לאריהתחנה השנייה ממוקמת שני קילומטרים ממזרח לפאתי העיר והיא מכונה "הנהר השחור" או "בורז'ומי-גרוזובאיה".

מכאן יוצאת "הקוקושקה" שלנו.

אגב, לוח הזמנים מתוכנן בצורה כזו שהרכבת והרכבת טביליסי מחוברות לשני הכיוונים. את לוח הזמנים הנוכחי ניתן למצוא באתר הרכבת הגאורגית.



הרכבת מתקרבת, הרכבת מגיעה

בואו ונצא לדרך, הצטרפו לנסיעה

ובאים נוסעים אל התחנה

אין להם כרטיסים

רק ריקוד ומנגינה

צ'יק צ'אק צ'יק צ'אק על הפסים

הנה באה הרכבת וכולם נוסעים


bottom of page