דברים מוזרים מתרחשים בגאורגיה. בא לך לשיר שירי תודה. שיר לכלבים ידידותיים אוהבים כל אחד שעובר בדרכם.
לשיר שיר לאגמים, נהרות והרים. שיר לאוויר. שיר לפרות שמציקות ומפריעות לרכבים לעבור.
שיר לענבים, יין, אוכל.
אבל הפעם בא לי לשיר שיר לערסלים. אתה נתקל בהם בכל מקום.
ישנם ערסלים בגאורגיה בכל מקום. ערסל מסמן מנוחה, שלווה. אורח יקר, תעצור, אל תמהר, תנוח.
ראיתי ערסל במעבר גומבורי, ליד בית קפה עם קפה שחור מדהים.
זה ממש מקורי. לא כיסא, לא ספסל, אלא - ערסל. ערסל - סימן למנוחה ארוכה.
ראיתי להקת ערסלים בעמק טרוסו.
אולי פשוט מהילדות יש לי חולשה לערסלים.
כשבחצר הבית אבא היה תולה לי ערסל וכל החופש הגדול שכבתי בו, חלמתי, קראתי ספרים.
אולי הכל בסופו של דבר מזכיר לנו ילדות. אולי. אבל הערסלים בגאורגיה הם מארחים מדהימים בדיוק כמו בני האדם.
הם נוחים, רכים, צבעוניים, שמחים, טעימים. כל כך כיף להתכרבל בהם ולבהות בעננים. הרי גם העניים בגאורגיה - מיוחדים.
תבואו לגאורגיה ותחוו את זה בעצמכם.